ליעוץ עם עורך דין

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים וועדת ערר

עתירה מנהלית וערעור מנהלי – פנייה לבית המשפט המחוזי.

משרד הרישוי והמכון הרפואי מונעים מכם את רישיון הנהיגה בשל מחדל שהם עצמם יוצרים? מעכבים את חידוש הרישיון? שללו לכם בטעות?

ייתכן שעתירה מנהלית היא הפתרון הנכון עבורכם. ניסיון של שנים לימד אותנו שאין ספק שזהו הפתרון היעיל והמהיר ביותר בהרבה מקרים. החיסרון: זהו פתרון יקר יותר מהאחרים ומתאים בעיקר למי שרישיון הנהיגה שלו חשוב לו מספיק כדי להילחם עליו.

מהי עתירה מנהלית? מהו ההבדל בין עתירה מנהלית לערעור מנהלי?

תפקידו של המשפט המנהלי לאפשר לאזרח להתמודד עם החלטות פוגעניות כנגדו אשר נתנו גופים של המדינה עצמה, החל מהוצאת רישיון עסק, רשיון נהיגה, רשיון נשק וכו'.

המדובר ברשימה של גופים ועניינים המוגדרים בחוק ואשר רק לגביהם ניתן להגיש עתירה מנהלית או ערעור מנהלי.

החוק הרלוונטי- "חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000" נועד למעשה להפחית מהעומס שהיה על בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ באמצעות העברת סמכויות לבית המשפט המחוזיים שהוגדרו כבתי משפט "מנהליים".

במקרים דחופים וכחלק מהעתירה המנהלית ניתן להגיש צווי ביניים שמטרתם לאפשר קשת של סעדים מידיים שבשל דחיפותם העותר לא יכול להמתין עד סיומו של ההליך המשפטי אשר כידוע נמשך על פני תקופה ארוכה. למשל: לבקש את עיכוב התליית רישיון הנהיגה עד לסיום הליכי הבדיקה במכון הרפואי וועדת הערר, לחילופין במקרים מסוימים ניתן אף לבקש את רשיון הנהיגה על אף שכבר נלקח.

צו הביניים לקבלת הסעד המבוקש מוגש במקביל לעתירה ומתנהל בפרק זמן קצר יותר במטרה להבטיח שלא יגרם נזק בלתי הפיך לאזרח בשל פעולות רשויות המדינה. בדרך כלל מענה ינתן בטווח של ימים בודדים.

הסיפור של מ', בת 70  אשר לגביה נקבע כי צריכה לעבור בדיקות ראייה, הוא סיפור קלאסי שלגביו ניתן להגיש עתירה מנהלית. זה מתחיל בצורך למלא שאלון בריאות שגרתי כנהוג החל מגיל 70.

מ' אזרחית תמימה, האמינה שכיוון שהגישה את המסמכים שנדרשה 10 חודשים לפני שפקע רישיון הנהיגה שלה, ההליך יסתיים במהרה ורישיונה יחודש. לתדהמתה זה לא קרה. דבר שאינו מפתיע אותנו כלל, אבל אזרח שנתקל במבוי הסתום של המרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) ומשרד הרישוי בפעם הראשונה לא מאמין שאלו הם פני הדברים. היא עשתה כל מאמץ אפשרי על מנת לקדם את עניינה, אך ללא הועיל, הבירוקרטיה והסחבת הכריעו אותה והיא עמדה בפני מבוי סתום. כשפנתה אלינו נואשת ימים בודדים לפני שרשיונה פג תוקף לא הכירה את האפשרות של פניה לעתירה מנהלית ובקשה לצו ביניים לעצור את הליך התליית הרישיון במשרד הרישוי עד שעניינה יסתיים. הגשנו עתירה ובקשה דחופה לצו ביניים וקיבלנו חבל הצלה ביום האחרון. ואכן רישיונה ניצל ומספר שבועות לאחר מכן המכון הרפואי העביר סוף סוף את המלצתו שהיא כשירה ומשרד הרישוי הסיר את החסימה שהייתה במערכת.

מקרים כמו של מ' מתרחשים לא מעט ובכל אותם הפעם שהגשנו בשם לקוחותינו עתירה מלווה בצו בניים גילנו עד כמה הכלי הזה אפקטיבי שכן הוא חושף לעניי בית המשפט את המחדלים הרבים של משרד הרישוי והמרב"ד, ובמרבית המקרים הם מייד מתוקנים.

בנוסף לחוק בתי המשפט המנהליים תוקנו "תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א-2000" שתפקידן להסדיר את דרך ניהול העתירה.

כפועל יוצא סדרי הדין האזרחיים אינם חלים בהליך המנהלי ומכאן שהמדובר בהליך ייחודי שלו "חוקי משחק" שונים שחובה להכירם על מנת להשיג את הסעד הרצוי, ובהתאם מוטלת עליכם חובה לבחור עו"ד המתמחה בסוג זה של הליכים משפטיים ואשר מבין היטב את האופי הייחודי של ניהול עתירה מנהלית על החלטות המכון הרפואי ומשרד הרישוי.

צווי ביניים

צו ביניים הינו המקבילה “המנהלית” לסעד זמני. במילים אחרות, לעכב את המחדל הצפוי של משרד הרישוי והמרב"ד (או כל גוף ממשלתי אחר). לעצור את התליית הרישיון.

צו ביניים הינו צו בית המשפט שנועד למנוע מהמשיבים לעשות או לא להמשיך פעולה מסוימת עד למועד בו הצו יבוטל או עד שיוחלף בצו קבוע. למעשה, מטרת צו הביניים על פי רוב הינו לשמר את המצב כפי שהוא ונתן פתרון זמני לעותר עד אשר יסתיים ההליך. הצו עשוי ליתן מענה למצבים שונים לדוגמא, מצבים אשר אלמלא הצו תתייתר העתירה כיוון שהנזק לעותר כבר לא יהיה בר-תיקון או לדוגמא  מצבים שבהם באמצעות הצו ניתן  להקטין את הנזקים שיגרמו לעותר עד לסיום בירור העתירה. למשל: חידוש רישיון נהיגה של נהג עד לסיום הליך הברור הרפואי במרב"ד.

בקשה למתן צו ביניים תוגש בנפרד מן העתירה המנהלית. את הבקשה ניתן להגיש בכל שלב של העתירה.  הצו עשוי ליתן מענה למצבים שונים לדוגמא, מצבים אשר אלמלא הצו תתייתר העתירה כיוון שהנזק לעותר כבר לא יהיה בר-תיקון או לדוגמא  מצבים שבהם באמצעות הצו ניתן  להקטין את הנזקים שיגרמו לעותר עד לסיום בירור העתירה.

בבקשה למתן צו ביניים לשיהוי תפקיד משמעותי ושיהוי בהגשת בקשה לצו ביניים – גם שיהוי של מספר ימים – עשוי להוביל לדחיית הבקשה רק מטעם זה. בבקשה למתן צו ביניים בית המשפט רשאי להחליט על בסיס כתבי טענות הצדדים בלבד או לקבוע דיון בבקשה.

 

מתי מגישים? שיהוי בעתירה מנהלית ועתירה מוקדמת.

 

המחוקק מצפה מאדם הנפגע מרשות מרשויות המדינה ומבקש לפעול על מנת לעצור את ההחלטה הפוגענית, לפעול במהירות האפשרית וללא כל שיהוי. כלל האצבע מדבר על כך שיש לפעול לכל המאוחר תוך 45 ימים מהרגע שבו נודע לאזרח על המעשה אותו הוא מבקש לתקוף בעתירה המנהלית ובצו הביניים הנלווה לו, מלבד אותם מקרים ספציפיים המוגדרים בחוק להגשת העתירה המנהלית.

שיהוי בהגשת העתירה הנו אחד מהסיבות הנפוצות ביותר לדחיית עתירה מנהלית, וחשוב לדעת שגם הגשת עתירה בפרק הזמן של 45 ימים אינו מהווה הגנה מוחלטת מדחיית עתירה בשל טענת שיהוי שכן בתי המשפט יבקשו לתת סעדים לאנשים שפעלו בהזדמנות הראשונה האפשרית, הראציונאל בעניין הוא שעתירה מנהלית נועדה לתקן פגם דחוף ואזרח אשר משתהה עם העתירה כנראה שהעתירה לא מספיק חשובה לו.

מנגד, קיים עניין של "עתירה מוקדמת"- עילה נוספת לדחיית עתירה. בית המשפט מצפה מהעותר לקיים את כל ההליכים האפשריים על מנת לבוא בדברים ולהאיר למערכת שפגעה בו, בטרם יפנה להליך משפטי. ההליך המשפטי נועד כמוצא אחרון לאחר שהאזרח ניסה לפתור את הבעיה מול הגוף הרלוונטי, והשתמש בכל הכלים שהחוק מאפשר (ערר וכו') כשרק אז יפתח ביהמ"ש את דלתו לעתירה.

אחרי הגשת עתירה מנהלית

מהעת בו העתירה המנהלית הוגשה באמצעות עורך הדין לבית המשפט, כולל אישור המצאה למשיבים, לשופט הדן בעתירה קיימת גמישות גדולה בניהולה לפי ראות עיניו. תקנות בית המשפט לעניינים מנהליים מאפשרות לשופט הדן בעתירה לדחות או למחוק עתירה על הסף, להורות לעותר להמציא השלמות או לתקן את העתירה באופן שיורה.

כמו כן, במסגרת הגמישות הרבה של סדרי הדין בית המשפט יכול בכל שלב להורות לצד להגיש מסמכים מסוימים הדרושים לו לשם הכרעה בעתירה.

כאמור לעיל, ככלל עתירה מנהלית אינה כוללת את שלב ההוכחות כפי זה שקיים בתביעה אזרחית. אולם, במסגרת אותה הגמישות שתוארה מעלה רשאי בית המשפט להורות על חקירת מצהיר אם יגיש צד בקשה לעשות כן ובית המשפט יקבל את בקשתו.

ערעור מנהלי

ערעור מנהלי הוא ערעור על החלטות שניתנו לפי חוקים ספציפיים רלוונטים, המפורטים בתוספת השניה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. דוגמת- ערעור לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ערעור על החלטות משרד התחבורה ומשרד הבריאות הנוגעות להתליית רישיון נהיגה ,ערעור מנהלי לפי חוק החברות הממשלתיות- על החלטות של וועדה מיוחדת ליישוב סכסוכים.

למעשה ניתן לומר באופן גס כי ההבדל בין עתירה מנהלית לערעור מנהלי הוא השלב שבו אנו נמצאים בהליך מול משרד הרישוי והמרב"ד. אם מדובר בטרם החלטה של המרב"ד ומשרד הרישוי אז אנחנו במצב של עתירה מנהלית, אם ניתנה כבר החלטת המרב"ד ווועדת הערר שעל החלטת המכון הרפואי, אז המדובר בערעור מנהלי. זהו פתרון מעולה למי שנכשל בבדיקות במרב"ד ולאחר מכן קיבל החלטה של וועדת הערר עליה הוא מבקש להגיש ערעור מנהלי.

למשל: י' עשה בדיקות במרב"ד ונכשל בשל "אי התאמה אישיותית" ובמילים אחרות- הפסיכולוג של המרב"ד לא מצא אותו כשיר לנהיגה. י' הגש ערר על ההחלטה. וועדת הערר קיבלה את הערר שלו באופן חלקי, החזירה לו את רישיון הנהיגה לרכב פרטי למשך שעות היום בלבד ורק בימי חול. כן, זה קורה הרבה פעמים. הגשנו עבורו ערעור מנהלי- ההליך היחיד שניתן לבצע לאחר החלטה של וועדת הערר, אחרת צריך לחכות שנה שלמה ולעבור שוב בדיקות במרב"ד.

במסגרת הערעור המנהלי, בית המשפט ביקר את וועדת הערר על כך שלא נימקה את החלטתה. התיק חזר לדיון בוועדת הערר לאחר פחות משבוע (במקום המתנה של שנה). ובאופן מפתיע וועדת הערר החזירה לו את רישיון הנהיגה שלו. כבר היו לנו מקרים אחרים בהם וועדת הערר שקראה את החלטת בית המשפט מיהרה להתכנס והחליטה להחזיר את רישיון הנהיגה בלי לקיים בכלל ערר בעניינו.

ליווי וייצוג משפטי מקצועי של עורך דין תעבורה בעל ניסיון והצלחות מוכחות מול המרב"ד ומשרד הרישוי במקרים של עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי.
פנו למשרד עו"ד ערן בן-עמי לקבלת ייעוץ טלפוני ראשוני ללא עלות, בנושא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במקרי עתירה מנהלית או ערעור מנהלי.
התקשרו052-252-6277 או דרך טופס צור קשר. סודיות מלאה מובטחת.

 

 

כיצד מגישים עתירה מנהלית ?

העתירה המנהלית כוללת מספר מסמכי חובה שבלעדיהם העתירה תידחה על הסף.

לבית המשפט יוגש כתב העתירה אשר עליו להכיל מספר נתונים בסיסיים: פרטי העותר, המשיבים, מקור סמכות בית המשפט לדון בעתירה, כמו כן על העותר לפרט מה עניינם של כל אחד מהמשיבים בעתירה וענינו של העותר עצמו בעתירה. חשוב ציין כי אי צירוף משיב "ראוי" לעתירה עשוי לגרום למחיקת העתירה בכל שלב הדיון בעתירה. משיב "ראוי" הינו כל מי שעשוי להיפגע מהסעד המבוקש בעתירה.

בנוסף לכך יש לצרף  גם את ההחלטה ופרטיה עליה משיגים ומגישים את העתירה, את הנימוקים שבחוק ושבעובדה שעליהם העתירה מתבססת, לפרט את מלוא ההתכתבות שקדמה להגשת העתירה בין העותר לבין הרשות אותה הוא תובע. חשוב להראות לבית המשפט כי נעשתה פנייה מוקדמת לרשות טרם הגשת העתירה, ובמקרים בהם העותר לא הקדים לפנות אל הרשות קודם להגשת העתירה- יש לפרט מדוע , בנוסף יש לפרט את הסעד שהעותר מבקש בעתירה. לכתב העתירה יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים לעניין.

לכתב העתירה המנהלית יש לצרף תצהיר המכונה “בג”צי”- תצהיר המפנה לעובדות המפורטות בכתב העתירה ומצהיר על נכונותן ומקור ידיעת המצהיר עליהן.

 

דחיית עתירה או ערעור על ידי בית המשפט- מה הסיכונים?

במצב בו בית המשפט דוחה את הערעור המנהלי יתכן ויוטלו הוצאות משפט. עד היום לא קרה לנו שהוטלו הוצאות על הלקוחות שלנו, להפך מרביתם קיבלו הוצאות לטובתם. כאשר בית המשפט מתרשם שהעתירה או הערעור מקורם בעוול ממשי, גם אם מבחינה משפטית העתירה נדחית, בית המשפט לא נוטה להטיל הוצאות. אבל זה גם עובד לכיוון השני, הרבה פעמים כשעתירה מתקבלת, בית המשפט לא מטיל הוצאות על המדינה. זה תלוי בכל מקרה לגופו.

הגשת ערעור מנהלי הינו תחום המצריך ידע רב והבנה ולפיכך, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מעורך דין טרם הגשת ערעור מנהלי.

 מה ההבדל בין בג"צ לבין עתירה מנהלית?

בג"צ ובית המשפט לעניינים מנהליים הינן ערכאות אשר באמצעותן רשאי האזרח לקרוא תגר על החלטה שלטונית הנוגעת לעניינים שבין הפרט לבית הרשות, החלטה שאינה סבירה, הוגנת או חוקית.

למעשה, פניה להליך מנהלי דורשת מהערכאה שדנה בו להעביר ביקורת שיפוטית על גוף ממשלתי של המדינה – ביקורת שיפוטית אשר יש לקיימה באופן שייצור איזון בין זכויות הפרט לבין סמכויות הגוף הממשלתי על מנת לאזן את זכויות האזרח מבלי לפגוע בסמכויות  ויכולות הגוף הממשלתי בהפעלת שיקול דעתי עצמאי. בעבר היו נושאים אלו נדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט הגבוה לצדק – בג”ץ.

בשנת 2000, נחקק חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים אשר הסמיך את בתי המשפט המחוזיים לשבת  כבתי משפט לעניינים מנהליים. מטרת החוק הינה הקטנת העומס על בג"ץ.

 

משרדנו מתמחה בהתמודדות עם סבך הבירוקרטיה הכרוך במכון הרפואי ובוועדות הערר כמו גם בעתירות לבית המשפט המחוזי במקרים בהם המערכת הרפואית יוצרת עיוות בלתי סביר. ככל שתפנו מוקדם יותר כך ייטב והסיכוי שרשיונכם יושב לכם (או לא ילקח כלל) יגדל משמעותית.