שבמקרים רבים מדי היד "קלה על ההדק" ורשיונם של נהגים רבים נפסלים גם כשלא צריכים היו להפסל. כיצד זה קורה? בני אדם יכולים לטעות, כך גם גורמי האבחון של המכון. הדבר נכון שבעתיים במקרים המוגדרים כ"אי התאמה אישיותית" מונח ערטילאי אשר לא ניתן למדידה ולכן נתון לגחמה של הפסיכולוג הבודק, ברצותו ימליץ על מתן רשיון נהיגה וברצותו ימליץ על פסילה. בפועל למעשה ה"המלצה" מחייבת לכל דבר ועניין.
לכן קיימת חשיבות עליונה לפנייה לעו"ד שמתמחה בעבודה מול המכון הרפואי וועדות הערר, אשר יגדיל את סיכויי ההצלחה בבדיקות של המרב"ד.
יש לכם אפשרות לקבל עוד אינפורמציה על נהיגה בשכרות בארץ ישראל בלינק שסומן.
רשות הרישוי עלולה להפעיל את סמכותה הנ"ל, במקרים הבאים:
- *נכי משרד ביטחון, נכים המופנים ע"י המוסד לביטוח לאומי, מבקשי או מחזיקי רשיון נהיגה עם בעיות בריאותיות, נהגים המופנים ע"י רשות הרישוי מפאת גיל.
*אנשים שנמצאו לא כשירים לשירות צבאי עקב בעיות נפשיות ו/או רפואיות.
*עבריני תנועה מועדים גם לאחר תום שלילה, נהגים שדווחו ע"י משטרת ישראל על מעורבותם בתאונות דרכים, נהגים שדווחו ע"י בית משפט, משתמשי/מורשעי סמים ו/או אלכוהול
*מבקשי רשיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד- ע"י משרד הרישוי.
*נהגים המדווחים מכוח חובת דיווח רופא לפי סע' 12ב לפקודת התעבורה
*נבדקים המחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב"ד וועדת ערר.
ב. המרב"ד – תפקידיו, ודרכי פעולתו:
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הנו הגוף הרפואי המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי, במקרים שצויינו לעיל, סמכות אשר הוקנתה לו בצו שר הבריאות (1980) ובתקנות התעבורה.
בין תפקידיו של המרב"ד נמנים מתן המלצות לרשות הרישוי על כשירות רפואית לנהיגה (לפי סוג רכב) ושיפור עצמאותם של נכים ע"י התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות.
לצורך קביעת התאמת אישיותו של הנהג הנבדק לנהיגה עורך המרב"ד, לנבדק, מבחני אישיות, וכמו כן, עשוי המרב"ד להפנות את הנהג הנבדק לביצוע בדיקה אצל מכונים או רופאים מומחים מטעמו.
לאחר עריכת בדיקות מטעמו, נותן המרב"ד את המלצותיו בנוגע להתאמה או אי התאמה של הנבדק לנהיגה (בתחום הפיזי), או התאמה או אי התאמה של אישיותו של הנבדק לנהיגה (בתחום הנפשי).
ג. החלטת המרב"ד ותוקפה:
החלטת המרב"ד לעניין כשירות רפואית לנהיגה הנה כאמור המלצה בלבד. לרשות הרישוי יש שיקול דעת האם לקבלה או לשנותה כולה או חלק מתנאיה. בפועל מה שקורה זה שמשרד הרישוי מתנהג כמו חותמת גומי ומקבל כל המלצה של המרב"ד ככתבה וכלשונה.
יצויין, כי רופאי המרב"ד רשאים לשקול בהמלצתם, מידע מן המרשם הפלילי לגבי מבקש או בעל רשיון. כמו כן, המרב"ד יכול לבקש ממי שהוזמן לבדיקה להמציא לו מידע רפואי ו/או מידע אחר, לעבור בדיקות במרב"ד עצמו ו/או בדיקות משלימות חיצוניות.
ניתן להעביר למרב"ד כל חומר רפואי או אחר שבידי הנהג הנבדק. כמו כן, ניתן להעביר חוות דעת רפואית מתאימה לעניין הכשירות לנהיגה.
המרב"ד יביא את החומר הרפואי המועבר במסגרת שיקול דעתו, בעת מתן המלצתו אך אינו מחוייב לקבלו, שכן, כאמור לעיל, הוא מבצע בדיקות באופן עצמאי.
לאחר, קבלת החלטה בעניינו, תיידע רשות הרישוי את הנהג הנבדק בדבר תוכן ההחלטה.
באם החליטה הועדה לפסול את רישיון הנהיגה תוצאות הבדיקה הרפואית, שנערכה לנהג, ממצאיה ונימוקיה, לא נמסרים באופן אוטומאטי לנהג הנבדק, ויש לבקש מן המרב"ד לקבלם.
במקרה בו, החליטה רשות הרישוי לפסול רשיון נהיגה, תקפה החלטה זו לשנה, אשר לאחריה מתחדשת הפסילה, אלא אם כן, פונה הנהג לרשות הרישוי בבקשה להשבת הרשיון. בעקבות בקשתו יופנה הנהג ע"י רשות הרישוי לבדיקה נוספת במרב"ד.
יוער, כי מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם בו נערכות בדיקות מסוג זה, שכן, הנוהג, במדינות האחרות, הוא, כי אם מתעוררות בעיות נפשיות, פונים לרופא המטפל של הנהג, ומבקשים את חוות דעתו המקצועית.
